תנאים למשמורת משותפת

משמורת ילדים והסדרי ראייה

נושא משמורת הילדים המלווה להליך הגירושין הוא נושא בעל חשיבות רבה. למעשה, כפי שניתן להניח, עבור הורים רבים משמורת הילדים הוא הנושא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על חייהם לאחר הליך הגירושין. חשוב להבין, שקביעת משמורת ילדים על ידי בית המשפט היא למעשה הסדרת היחסים המשפטיים שבין הורה לילדו על כל המשתמע מכך.

נשאלת השאלה, מה הוא בעצם ההבדל בין “משמורת משפטית” לבין “משמורת פיזית”?

במשפט הישראלי קיימת הבחנה בין שני מונחים אלו, כאשר ה”משמורת המשפטית” היא קביעת ה”אופוטרופוס” של הילד, ואילו ה”משמורת הפיזית” היא קביעת ה”חזקה” עליו. “אופוטרופסות” כוללת את כל הזכויות והחובות הנוגעים לצרכיו של קטין, החל מצורכי בריאות ותזונה, וכלה בצרכי חינוך והשכלה. ככלל ולמעט מקרים חריגים, שני הוריו הביולוגיים של קטין נשארים האפוטרופוסים שלו גם לאחר הליך הגירושין. לעומת זאת, מאחר שאין ההורים מתגוררים עוד יחדיו, הרי שהחזקה הפיזית על הקטין תשתנה כך שבמרבית המקרים, הורה אחד יקבל את החזקה על הקטין (אשר נקראת “משמורת”), וההורה השני יקבל “הסדרי ראייה” עם הקטין, אשר יוסדרו על ידי בית המשפט או במסדרת הסכמה בין הצדדים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות החלה מגמה לפיה בהתקיים תנאים מסוימים, בית המשפט קובע “משמורת משותפת” על הקטינים, כך שבני הזוג חולקים באופן שוויוני יותר את החזקה על ילדיהם ולוקחים חלק פעיל יותר בגידולם.

משמורת משותפת

במסגרת קביעת משמורת ילדים משותפת, בית המשפט מסדיר את חזקת הקטין בין שני ההורים בחלוקה שוויונית באופן יחסי. כך, עשוי בית המשפט לקבוע, כי הילד ישהה ארבעה ימים אצל האם ושלושה ימים אצל האב, שבוע אצל האם ולאחר מכן שבוע אצל האב או כל הסדר אחר אשר יראה לבית המשפט נכון בהתאם לנסיבות השונות של כל משפחה ומשפחה.

חשוב להדגיש, כי בית המשפט בוחן בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד ולשם כך יש לקיים תנאים מסוימים אשר יאפשרו את קיומה של המשמורת המשותפת, כגון: יחסים סבירים בין בני הזוג, תקשורת תקינה ביניהם ונכונות לשיתוף פעולה מלא למען טובת הקטינים.

התנאים למשמורת משותפת

כפי שניתן להבין, על מנת שבני הזוג יזכו למשמורת משותפת על ילדיהם, עליהם לעמוד בתנאים מסויימים, אשר ישכנעו את בית המשפט שאכן הסדר כזה הינו ההסדר הטוב ביותר מבחינת למען הקטין. לכן, התנאים המרכזיים אותם בוחן בית המשפט הם: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, שיתוף פעולה סביר בין הורי הילד, מצבם הכלכלי והנפשי של כל אחד מההורים ובגילאים מסוימים גם התחשבות ברצונו של הילד.

תשלום מזונות

ככלל, במשרד עורכי דין מירון סלמן , אנו מאמינים שהדרך הרצויה ביותר להסדיר את נושא תשלומי המזונות היא באמצעות הסכמה של הזוג המתגרש. באמצעות הסכמת הצדדים, המלווה בשיח והגעה ל”עמק השווה”, ניתן ליצור הסדר אשר יטיב באופן הטוב ביותר עם ההורים המתגרשים וחשוב מכך, יטיב עם הילדים אשר מוצאים עצמם בהליך שבמרבית המקרים נכפה עליהם.

למרבה הצער, במקרים רבים, הצדדים אינם מצליחים להגיע להבנות בנושא המזונות ופונים לערכאות שיפוטיות אשר יכריעו בעניינם בדבר ההסדר הראוי. כך או כך, לאור המורכבות והרגישות הרבה של נושא המזונות, ולאור ההשלכות הכלכליות המהותיות של נושא זה עבור כל אחד מהצדדים המתגרשים, מומלץ בחום לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ומוסמך אשר יטווה את הדרך הנכונה לגיבוש הסדר מזונות מקיף וברור, אשר יוכל להשיב את הוודאות לחייהם של בני הזוג המתגרשים.

משמורת ילדים – השינויים שחלו בשנים האחרונות

כאמור, בשנים האחרונות קיימת מגמה חדשה בפסיקת בית המשפט לעבר משמורת משותפת והורות שוויונית בין ההורים. אבות רבים הביעו בעבר מורת רוח וכן רצון עז לקחת חלק פעיל ומשמעותי בגידול ילדיהם וכן יותר ויותר מקרים שהאב הוא ההורה ה”פנוי” יותר לגידול הילדים הולידו שינוי מגמתי זה.

דו”ח סופי שפורסם בשנת 2012 על ידי ועדה ממשלתית אשר בחנה את נושא משמורת הילדים, לאחרונה נקבעים הסדרי משמורת משותפת גם כאשר האם מתנגדת להסדר זה ובהתקיים תנאים אשר יאפשרו את קיום המשמורת המשותפת והכל למען טובת הקטין. עניין אשר לא קרה בעבר.

חשוב להבין, כי מחקרים שנערכו מלמדים כי פירוק התא המשפחתי משפיע רבות על הקטינים אשר נמצאים במרכזו ואולם קיומה של מערכת יחסים סבירה בין ההורים, מקל משמעותית על התמודדותם של הקטינים על המשבר.

עוצמת הקונפליקט בין ההורים היא פרמטר מרכזי בהליך הגירושין וכאשר הצדדים מצליחים להידבר ביניהם, הן באופן עצמאי או באמצעות מגשר/עו”ד, אזי ההליך מסתיים בצורה טובה, קצרה, זולה ובוודאי שמקלה על הקטינים הליך.

נכתב ע”י טל מירון עו”ד ומגשרת | מירון סלמן משרד עורכי דין