מירוץ הסמכויות

בעבר, עד לשנת 1953, המונח “מירוץ סמכויות” לא היה קיים במחוזותינו, שכן חלוקת סמכויות השיפוט בין בית משפט האזרחי לבין בית הדין הדתי הייתה ברורה ומוחלטת, כפי שנקבעה בימי המנדט הבריטי, ונקראה סימן 53 לדבר המלך (להלן: “הסימן”).

בשנת 1953, הכנסת חוקקה את “חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953” (להלן: “החוק”), אשר ביטל את הסימן ושינה הלכה למעשה את חוקי המשחק: כעת, אותן תביעות בין שני בעלי הדין, העוסקות פעמים רבות בעניינים הסובבים סביב גירושין כגון: משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה ועוד יכולים להתדיין בפני שתי הערכאות: בית משפט לענייני משפחה וכן בפני בית דין הרבני. כלומר אם בעבר היתה חלוקה ברורה הרי שהיום קיימת חפיפה חלקית בין הסמכויות.

מטבע הדברים וכתוצאה של חוקים שונים והשקפות עולם שונות, הרי שתוצאת ההליך מושפעת מאוד מבחירת הערכאה אשר תדון בסכסוך; מצב זה מוביל לכדי ניהולו של “מירוץ” בין בעלי הדין, אשר כל אחד מהם מעוניין להיות הראשון שתופס סמכות בערכאה אשר לדעתו היא תסייע בניצחונו על האחר.

מהם הסמכויות

החוק אינו מבצע חלוקה ברורה ומכאן שנוצרת חפיפה בין הסמכויות של שתי הערכאות. ואולם, נושא עריכת הנישואין והגירושין של יהודים בישראל חוסה באופן אבסולוטי תחת תחום שיפוטם של בתי הדין הרבניים, וזאת ללא שום אפשרות למעבר בין סמכויות. סעיף 3 לחוק קובע כי אם הוגשה לביה”ד הרבני תביעת גירושין, ניתן לכרוך בתביעת הגירושין כל עניין, שבני הזוג חפצים בו, על מנת לפתור את הסכסוך. למעשה, סעיף זה הוא שיצר את “מירוץ הסמכויות”, בכך שסוגיות משנה, כגון משמורת ילדים, רכוש ומזונות אישה יוכלו להתדיין הן תחת חסותו של בית הדין הרבני והן תחת חסותו של בית משפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני פוסק החלטותיו על סמך המשפט העברי הקדום תוך הסתמכות על ההלכה היהודית, בעוד שבית משפט לענייני משפחה פוסק החלטותיו תוך הסתמכות על חקיקת כנסת ישראל ופסיקות בית משפט העליון אשר יש לומר שמחייבות גם את בית הדין הרבני בפסיקותיו, אם כי פרשנותו יכולה להיות מעט שונה.

מהו המירוץ?

כאמור לעיל, ענייני גירושין גרידא של יהודים בישראל חוסים באופן אבסולוטי תחת תחום שיפוטם של בתי הדין הרבניים. כמו כן, נושא מזונות ילדים מצוי בסמכות ברירה של בית המשפט לענייני משפחה ורק במידה ושני בני הזוג מסכימים יוכל בית הדין הרבני לדון בנושא זה.

למרות זאת, סוגיות משנה רבות סובבות סביב הסכם גירושין כמו משמרות ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה ועוד עניינים נוספים מצויים במסגרת סמכותם המקבילה הן של בתי הדין והן של בית משפט לענייני משפחה. משכך, על עורכי הדין, המייצגים את שני בעלי הדין, להנחות את לקוחותיהם לפעול במהירות וביעילות, כדי להגיש את התביעה לערכאה המתאימה. בסופו של יום, בעל הדין הזוכה במרוץ יכול פעמים רבות להכתיב את “סדר היום” של ההליך ובכך מכניס את בעל הדין השני ללחץ ולמגננה. לאור זאת, הרי שקיימת חשיבות לבחירת הסמכות בהתאם למצב המשפטי הקיים. פתיחת הליכים מקבילים של בני הזוג בשתי הערכאות הינה תופעה נפוצה, מאחר ופעמים רבות אין לבן הזוג השני כל ידיעה בדבר תכוניותיו של האחר ואולם במקרים אלה הראשון שפנה הוא שיקבע היכן יתנהל ההליך.

הלכת מירוץ הסמכויות

הסמכות לדון בסוגיות המשנה הינה סמכות מקבילה הנתונה לשתי הערכאות ואולם, ניתן לומר, כי ברירת המחדל הינה הערכאה האזרחית אלא אם הוגשה קודם לכן תביעת גירושין תוך צירוף סוגיות המשנה הנדרשות להכרעה במסגרת הכריכה כדין. במקרה זה, יש לבחון שלושה מבחני כריכה שנקבעו בפסיקה: כריכת סוגיות המשנה נעשתה כדין; תביעת הגירושין הינה כנה; הכריכה של סוגיות המשנה הינה כנה. למען הסר ספק, נטל ההוכחה בדבר מוטל על מבקש לכרוך את סוגיות המשנה לבית הדין הרבני. פס”ד פלמן קבע, כי שאלת הסמכות יכולה להתברר בכל אחת מן הערכאות, כאשר רצוי כי השאלה תוכרע באותה ערכאה בה ההליך מצוי בדיון מתקדם. לאחר קבלת ההחלטה בעניין תיסוג הערכאה האחרת מדיון בנושא כחלק מכלל כיבוד הערכאות, אלא אם קיים טעם מיוחד המונע זאת, כגון חוסר חוקיות, העדר כללי צדק טבעי וכו’.

החשאיות בהליך

כאמור לעיל, ניצחון בעל דין במירוץ הסמכויות יכול, במקרים רבים, להטות את הכף לטובתו ולזכות אותו ביתרונות משפטיים ופסיכולוגיים בולטים על יריבו, תוך אילוץ הצד המפסיד להיכנס למגננה. לאור זאת, המשמעות של שמירה על סודיות וחשאיות מוחלטת מצד בעל הדין הינה בעלת חשיבות מכרעת בהליך זה וכן לייעוץ משפטי מקצועי בטרם עת.

נכתב ע”י טל מירון עו”ד ומגשרת | מירון סלמן משרד עורכי דין מתמחה בהסכמים משפחתיים ובמתן המידע הנדרש וליווי כולל בהליך הגירושין המורכב, על כל היבטיו והשלכותיו.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

עוד בנושא

עסקאות מקרקעין

עסקאות מכר יד שנייה מהוות הרוב המכריע בקרב עסקאות המקרקעין. עסקה זו מכילה בתוכה שלושה שלבים עיקריים; בדיקת הנכס הנמכר/הנרכש: לרבות בדיקה משפטית שאכן הנכס רשום על שם בעליו, לא

קרא עוד >>
ירושות

בחוק הירושה מופיעים שני מסלולים לשם העברת עזבונו של אדם לאחר: האחד, ירושה על פי צוואה- כאשר המנוח הורה על רצונו, על פי האמור בחוק, והשני, ברירת המחדל, במידה ואדם לא

קרא עוד >>
חוק הירושה התשכ”ה – 1965

פרק ראשון: הוראות כלליות הירושה 1.   במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. היורשים 2.   היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת

קרא עוד >>
הסכם הורות משותפת

מהי הורות משותפת? הורות משותפת, היא מונח חדש יחסית בעולם המערבי, אשר צובר תאוצה בשנים האחרונות גם במדינת ישראל. שותפות בהורות נוצרת בין שני אנשים אשר חולקים יחדיו את החלום

קרא עוד >>

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: