1. פרשנות
(א) בתקנות אלה –
“מבקש” – מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת נכס של נספה השואה;
“נעדר” – אדם שזהותו או מקום הימצאו אינם ידועים.
(ב) שאר המונחים שבתקנות אלה תהא משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק או בחוק הירושה, התשכ”ה-1965 (להלן – חוק הירושה), או בתקנות הירושה, התשנ”ח-1998, לפי העניין.
2. תחולת התקנות לפי חוק הירושה
על בקשה לצו ירושה ולצו קיום צוואה בעניין נכסים של נספה השואה יחולו התקנות שהותקנו לפי חוק הירושה, בשינויים המחויבים, אם אין הוראה אחרת בתקנות אלה.
3. פטור מהמצאת צו
(א) לצורך דיון בבקשה לפי סעיף 22 לחוק, ומתן החלטה בבקשה, רשאית החברה לפטור את המבקש מהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, אם התקיימו כל התנאים האלה:
(1) הנכס של נספה השואה (להלן – הנכס) אינו נכס מקרקעין;
(2) החברה השתכנעה על יסוד בירור שערכה, לפי סעיף 21 לחוק והמידע שאספה לפי סימן א’ בפרק ד’ לחוק, ועל יסוד תצהיר של המבקש, כי המבקש הוא בעל הזכויות בנכס, כולן או חלקן; תצהיר המבקש יכלול את הפרטים האלה:
(א) מלוא הפרטים הידועים למבקש על הרכב המשפחה, הדרושים לצורך מתן צו ירושה או צו קיום צוואה;
(ב) הצהרה כי לא ידוע למבקש על קיומו של צו ירושה או צו קיום צוואה או על קיומה של צוואה, אף אם לא קוימה, המתייחסים לעיזבון נספה השואה או לעיזבון מי מהאנשים היורשים את נספה השואה, מלבד אלה שהציג המבקש לחברה;
(3) לא ידוע לחברה על אדם אחר החולק על זכויות הירושה של המבקש בעיזבון האדם, שהחברה השתכנעה כי הוא נספה השואה ובעל הזכויות המקוריות בנכס;
(4) התקיים אחד התנאים האלה:
(א) שווי הנכס כולו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
(ב) שווי חלקם של כלל המבקשים בנכס אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד ששווי הנכס כולו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(ג) ניתן בישראל צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי עיזבון נספה השואה ולהוכחת זכותו של המבקש כיורשו של אחד היורשים (להלן – המוריש), לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה האמור, המציא המבקש צו ירושה או צו קיום צוואה שניתן מחוץ לישראל מכוחו יורש המבקש את המוריש (להלן – צו זר), ובלבד שהדין לפיו ניתן הצו הזר זהה לדין שהיה חל אילו היה ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה בישראל.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית החברה שלא לפטור מבקש מהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה אם ראתה לנכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שתפרט בהחלטתה; כן רשאית החברה לדרוש מהמבקש ראיות נוספות, על פי שיקול דעתה, כדי להשתכנע כי הוא יורשו של בעל הזכויות בנכס.
(ג) היה בין היורשים יורש נעדר, והשתכנעה החברה כי התקיימו לגביו התנאים שבתקנת משנה 4(ב), רשאית החברה לחלק את הזכויות בנכס בין היורשים הידועים, כאילו הוא לא היה בין היורשים מלכתחילה, ובלבד ששוויו של הנכס כולו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; לא השתכנעה החברה כי התקיימו התנאים האמורים, תיתן החברה את החלטתה לגבי חלקם של היורשים הידועים בלבד.
4. צו ירושה לעניין יורש נעדר
(א) הוגשה לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לעניין נכסים של נספה השואה, והתברר כי אחד היורשים על פי דין או על פי הצוואה, הוא נעדר, יעביר הרשם את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך (להלן – בית המשפט).
(ב) היה בין היורשים לפי דין או לפי צוואה נעדר, יראו את הנעדר כאילו לא היה בין היורשים מלכתחילה, לעניין נכסים של נספה השואה בלבד, אם התקיימו כל התנאים האלה:
(1) לא ידוע כי הנעדר נותר בחיים לאחר יום י”ז בטבת התשט”ז (1 בינואר 1955);
(2) חלף המועד להגשת בקשות לגבי אותו נכס של נספה השואה לפי סעיף 20 לחוק;
(3) המבקש צירף לבקשתו תצהיר שבו פירט את מאגרי המידע שבדק על ידו וכל מידע הידוע לו בקשר לנעדר וכן צירף הודעה מטעם החברה כי לאחר שפעלה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, לפי סעיף 17 לחוק, לא ידוע לה כי הנעדר נותר בחיים לאחר המועד האמור בפסקה (1); החברה תפרט בהודעתה את מאגרי המידע שבדקה וכל מידע הידוע לה בקשר לנעדר.
(ג) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לראות נעדר כאילו לא היה בין היורשים מלכתחילה, לפי הוראות כל דין.
5. עריכת צו ירושה או צו קיים צוואה
צו ירושה או צו קיום צוואה בעניין נכסים של נספה השואה ייערכו לפי הטפסים שבתוספת.
