צוואות

“צוואה” הינה מסמך אשר בו אדם מביע את רצונו באשר לאופן חלוקת עזבונו לאחר פטירתו. בדרך זו יוכל לצוות את רצונו וכן למנוע בזאת, עד כמה שניתן, מלחמות ירושה לאחר מותו.

חוק הירושה ותקנות הירושה מאפשרים מספר צורות לעריכת צוואה ודרכים לקיומה.

להלן עיקרי הדברים:

צוואה בכתב יד, סעיף 19 לחוק הירושה – צוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בידי המצווה, לשאת תאריך וחתימה. שלושת תנאים אלו נותנים תוקף מלא לצוואה. קיימים יתרונות רבים לצוואה מסוג זה וביניהם: נגישותה לכל אדם, ללא עלויות בעריכתה או בשינויה של עורך דין או נוטריון, פרטיות בביצועה ועוד. יחד עם זאת, יש לזכור, כי לצד יתרונות אלה יש חסרון משמעותי והוא שכל מסמך או טיוטת מסמך אשר למראית עין עונים על התנאים האמורים יכולים להיות מוגשים כצוואתו של אדם לאחר מותו אף אם הוא לא התכוון לכך. בכך ייתכן ויסוכל רצונו האמיתי של המנוח כיוון שאין עדים לצוואה והיא לא אומתה.

צוואה בפני עדים, סעיף 20 לחוק הירושה – צוואה בפני עדים מהווה כיום את הדרך המקובלת ביותר בעשיית צוואות. עסקינן במסמך בכתב שצריך שיכיל: תאריך וחתימה בידי המצווה, שני עדים שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו והם אישרו את רצונו בחתימתם בפניו. לצוואה בפני עדים ישנם מספר יתרונות וביניהם: חתימה בפני העדים יוצרת פורמאליות למעמד ומבהירה שהמנוח ציווה רכושו מודע למעמד בו היה מצוי, כמו כן במקרה של מחלוקת בין היורשים, סביר להניח כי יוכלו העדים להבהיר את רצונו של המצווה בפני בית המשפט.

צוואה בפני רשות, סעיף 22 לחוק הירושה – צוואה שנעשית כאשר המוריש עומד מול רשות שיפוטית או מגיש לידיה את צוואתו. “רשות” לעניין זה הינה שופט, רשם בית משפט, נוטריון, רשם הירושות או חבר בית דין דתי. צוואה זו כרוכה בתשלום אגרה. הרשות עורכת פרוטוקול והצוואה מוקראת למצווה על מנת שיצהיר שזו צוואתו, לאחר מכן מאושרת בפניו ומקבלת תוקף. צוואה בפני רשות שאושרה כראוי מקימה חזקה לכשירותה ואמיתותה ומכאן שעל המעוניין לסתור אותה להביא ראיות חזקות יותר. מנגד ניתן לומר, כי קיים קושי לעמוד בפני רשות ציבורית כגון: שופט או רשם, שכן המערכת המשפטית עמוסה והדבר עשוי לקחת זמן רב. אפשרות אחרת הינה פניה לנוטריון. צוואה זו ניתנת להפקדה אצל הרשם לענייני ירושה.

צוואה בעל פה, סעיף 23 לחוק הירושה – צוואת שכיב מרע, כפי שמוגדר בסעיף, מאפשרת לאדם אשר עומד לפני מותו או אדם אשר סבור כך על פי הנסיבות לצוות רצונו בפני שני עדים. העדים יערכו ויחתמו על זיכרון דברים וכן יפקידו אותו בידי הרשם לענייני ירושה בסמוך לאחר שניתן לעשותם. תוקפה של צוואה בעל פה הינו חודש ימים מיום עשייתה והיא בטלה לאחר שחלפו הנסיבות לאמירתה. בצוואה זו, בניגוד לכלל המופיע בסעיף 35, המוטבים יכולים להיות העדים בצוואה. יש להדגיש, כי צוואה זו הינה הבעייתית ביותר ומכאן שרק בית המשפט רשאי לאשרה ולא הרשם לענייני ירושה.

סוגיה חשובה העולה מתוך דיני הירושה הינה ההבחנה בין מקרה “יורש אחר יורש” לפי סעיף 42 לחוק הירושה לעומת מקרה “יורש במקום יורש” הקבוע בסעיף 41 לחוק. בהתאם לסעיף 41 לחוק יזכה היורש השני אך ורק במידה ולא זכה היורש הראשון, לאור אחד המקרים הנקובים בסעיף. לפיכך, זכייתו של היורש השני למעשה הינה על תנאי. במידה וזכה היורש הראשון, אין עוד כל זכות ליורש השני. זאת לעומת סעיף 42 לחוק הירושה לפיו היורש השני איננו יורש על תנאי והוא יורש לאחר מותו של היורש הראשון, או בהתקיים תנאי אחר הנקוב בצוואה. ההבדלים הדקים בין שתי הסוגיות הולידו פסקי דין רבים אשר ניסו להתחקות אחר רצון המצווה ולפרשו. בכל מקרה, סוגיה זו יוצרת בעיתיות מאחר ועד אשר יועבר הרכוש ליורש השני, קיימת תקופת ביניים, בה היורש הראשון הוא הבעלים של הרכוש. היורש הראשון רשאי לעשות בתקופה זו ככל העולה על רוחו ואילו היורש השני יירש רק את אשר הותיר היורש הראשון. בעניין זה חשוב להדגיש כי על היורש הראשון מוטלת מגבלה ולפיה הוא אכן רשאי לנהוג ברכוש כמנהג בעלים, אך לא רשאי הוא לגרוע מחלקו של היורש השני על ידי צוואה משלו. סוגיה זו בעייתית כפליים היות וקיים קושי מהותי לעקוב אחר הרכוש שנותר לאחר מותו של היורש הראשון ובעיקר כי עשויים להתעורר סכסוכים רבים מול יורשיו, באשר לעיזבונו.

משרדינו סבור כי ישנן דרכים רבות להבטחת רצונותיהם של הצדדים בצורה האופטימאלית ביותר, על מנת להימנע מעימותים עתידיים העשויים להתרחש נוכח צוואות שאינן חושפות את רצונו של המצווה באופן ברור וגלוי.

סוגיה חשובה נוספת בדיני הירושה הינה נושא צוואות הדדיות. נושא הצוואות ההדדיות עוגן בסעיף 8א לחוק הירושה אשר קובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד.

תיקון מספר 12 לחוק הירושה מטפל בשאלה האם ניתן לבטל צוואה הדדית בעתיד כפי שניתן לעשות לעיתים בצוואות אחרות. התיקון לחוק למעשה מסכל האפשרות לבטל צוואות הדדיות כדרך שבשגרה מאחר וישנה בעיתיות בביטול צוואה הדדית כאשר אחד המצווים אינו עוד בחיים. על כן קובע החוק קריטריונים מחמירים אשר רק בהתקיימם ניתן יהיה לבטל צוואות הדדיות. הקריטריונים מתחלקים לשניים:

ביטול צוואה הדדית בחייהם של שני בני הזוג – ביטול הצוואה יעשה על ידי הודעה בכתב שימסור המצווה המבקש לבטל את הצוואה למצווה האחר.

ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד המצווים:

א. כאשר העיזבון טרם חולק – כאשר המצווה אשר נותר בחיים מסתלק מכל חלקו בעיזבון, שהתקבל לפי הצוואה ההדדית. אם הסתלק כאמור יירש את אותו החלק מי שלפי הצוואה ההדדית זוכה במות בן הזוג שנותר בחיים ואם אין זוכה כאמור מי שזכאי לרשת על פי דין את בן הזוג שנפטר.

ב. כאשר העיזבון חולק – ניתן יהיה לבטל הצוואה ההדדית ואף להשיב את אשר חולק אך ורק באישור בית המשפט. משרדינו מתמחה בעריכת צוואות הדדיות ועומד על כך כי יינתן מענה לכל רצונותיהם של המצווים בצוואות מסוג זה.

עריכת צוואה הינה נושא מורכב ורגיש במיוחד שכן, איש אינו שש להרהר על יום מותו, לרבות על סכסוכים משפחתיים בשל חוסר שביעות רצון של יקיריו משיקולי צוואתו שהותיר. משרדינו מקפיד על ניהול תהליך מקצועי לניהול ויצוג תיקי צוואות, לצד רגישות גבוהה והבנה מעמיקה לתחושות וצרכי כל בני המשפחה ברגעיה הכואבים. זאת, תוך הפגנת בקיאות ברזי דיני הצוואות וניסיון עשיר בניהול תיקי תביעות צוואה, סבוכים ופשוטים. משרדינו יערוך וינסח צוואה אשר תכיל באופן מפורט לפרטי העיזבון ויסייע לבעל הצוואה בהגדרת יורשיו וחלקם בצוואה בהתאם לשיקול דעתו ורצונו.

משרדינו מדגיש את חשיבות עריכת צוואה מוקפדת על פי חוק, על-מנת למנוע גילוי פרצות וליקויים בצוואה, אשר עשויים להוליד מחלוקות משפחתיות ועד פסילתה בחוק. כמו-כן, לא ניתן להתנגד לביצוע צוואה ולוודא מימושה ההוגן ומיצוי זכויות היורשים במלואן ללא סיוע וייצוג משפטי הולם על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום הצוואות.

משרדינו נמנה ברשימת משרדי עורכי הדין המוצעים על ידי החברה לאיתור והשבת נכסי שואה, מציע את שירותיו ליורשי נספי שואה בהתאם לתקנות נכסים של נספי השואה (ענייני ירושה), התשס”ט-2008 ומסייע בהוצאת צווי הירושה עד להשבת כל נכסי המוריש לידיהם של היורשים.

כמו כן, משרדינו מעניק שירותים אף לאזרחים ו/או תושבים זרים אשר הינם בבחינת יורשים כדין ו/או יורשים על פי צוואה לרבות כל טיפול נלווה אחר בצוואה ו/או ירושה הנמצאת בתחומי מדינת ישראל.