“הסכמי ממון כבר מזמן לא נוגעים רק לאופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה, אלא מאפשרים להבטיח שורה של הסדרים וסדרי חיים בין בני הזוג – אחרי הנישואין. הסכם ממון יכול להסדיר תחומים רבים הקשורים לניהול הקשר המשותף, ובראשם משמורת וחינוך הילדים, גובה המזונות, וכן מניעת סרבנות גט, ולמעשה כל עניין הנוגע לניהול חיים משותפים, אשר עלול ליצור מחלוקת בשלב כלשהו בין בני הזוג, הנוגעים לאיכות חייהם של בני הזוג לאחר הנישואים.”
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט – 1959
1. (א) בחוק זה – “בגיר” – מי שמלאו לו שמונה-עשרה שנה; “קטין” – מי שאינו בגיר; “ילד” – בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ. (ב) אומץ ילד,