פס”ד תקדימי בנושא דמי מזונות

פס”ד בנושא חיוב דמי מזונות – תמצית עובדתית:

בני זוג נישאו כדת משה וישראל והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. בנוסף, הביאה האם מנישואיה הקודמים, בת, אשר אביה הביולוגי עזב את הארץ ולא שב. בית המשפט לענייני משפחה בחן את עובדות המקרה וקבע, גם לאור דברי האב, כי הוא תפקד כאביה של הקטינה על כל המשתמע מכך ופרנס את הילדה כמו את ילדיו הביולוגיים ואף ראה בה ככזו. הכנסתו של האב כעובד שכיר בחברת “טבע” הינה 8,500 ₪ בחודש ואילו הכנסתה של האם כגננת הינה 3,500 ₪ בחודש. לאור כל אלה קבע בית המשפט, כי האב יחויב במזונות בגובה 5,000 ₪, שכן מדובר בסכום המקסימאלי אשר ניתן לחייב את האב במסגרת נתונים אלה.

בחינה משפטית:

בערעור, אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, נבחנה פעם נוספת המסגרת הנורמטיבית של חיוב המזונות: חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט 1959 ובמסגרתו סעיף 3א ו- 3ב לחוק ועוד. סעיף 3א קובע, כי אדם חב במזונות ילדיו הקטינים והילדים הקטינים של בן זוגו על פי הדין האישי אשר חל עליו.

הדין האישי אשר חל על יהודים איננו מחייב אב בתשלום מזונות בגין ילדיה של בת זוגתו ואולם בית המשפט במקרה זה מציג מתווה נוסף, לפיו ניתן לחייב את האב מכוח דיני צדקה כלליים אשר חלים על האב החורג וכן לאור העובדה שהדין העברי מטיל חיוב על אדם לשאת במזונות אשתו.

בית המשפט המחוזי אישר את פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה וקבע, כי בנסיבות מיוחדות אלה, האב החורג יחויב במזונות הקטינה וזאת הן לאור העובדה, כי האב הצהיר שראה בקטינה כבתו שלו, פרנס אותה ודאג לצרכיה לאורך שנים והן לאור העובדה, כי אין כל קשר עם אביה הביולוגי של הקטינה שזנח אותה.

פסק דין תקדימי ומעניין אשר מטיל חבות כספית על אדם שלא מכוח חוק אלא מתוך ראיית טובתה של הקטינה וצרכיה ההכרחיים כראשונים במעלה.

פסק הדין ניתן על קרקע פורייה ולאחר מספר פסקי דין שחייבו אדם בתשלום מזונות, גם כאשר לא הייתה קיימת חבות על פי דין, אלא מכוח הסכמה מכללא, אשר משתמעת מהתנהגות הצדדים בפועל. בית המשפט, באופן גלוי, מציין את מגמת הפסיקה אשר יוצרת תשתית רעיונית מכוח הסכמה שבהתנהגות, נישואי בני הזוג ופרנסת הילדה במשך שנים ארוכות עלולה להוות הסכמה מכללא לשאת במזונותיה.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהביקורת הקשה אשר ספג פסק דין זה ובעיקר לאור השלכות אשר עלולות להיות לו בפועל במקרים עובדתיים דומים, במסגרתם תוטל חבות כספית על אדם מעבר לקבוע בחוק.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

עוד בנושא

מירוץ הסמכויות

בעבר, עד לשנת 1953, המונח “מירוץ סמכויות” לא היה קיים במחוזותינו, שכן חלוקת סמכויות השיפוט בין בית משפט האזרחי לבין בית הדין הדתי הייתה ברורה ומוחלטת, כפי שנקבעה בימי המנדט

קרא עוד >>
×

שיחת ווטסאפ

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: