מזונות כללי

כאשר מחליטים בני זוג להיפרד ו/או להתגרש ובוודאי במסגרת הסכם גירושין יש לקחת בחשבון את נושא המזונות.

דמי המזונות הינם תשלומים עתיים אשר משולמים בכל חודש בחודשו ומחולקים לשניים:

1. מזונות אישה – נקבעים על פי הדין האישי אשר חל ומשולמים עד תום הנישואין, קרי עד מועד סידור הגט.
2. מזונות ילדים – נקבעים גם הם על פי הדין האישי ומשולמים עד הגעתם של הקטינים לגיל 18 ולאחר מכן שליש מהסכום עד גיל 21.

מזונות אישה

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959 קובע שאישה בישראל זכאית למזונות מבעלה עד מועד הגירושין, או עד אשר ניתן פסק דין לגירושין.היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על-ידי בית המשפט או בית הדין הרבני כאשר המטרה העומדת הינה לשמר את רמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך חייהם המשותפים וכפי שנאמר: “עולה עמו ואינה יורדת עימו”. בקביעת סכום המזונות תשוכלל הכנסת הבעל מעבודה ומרכוש ו/או פוטנציאל ההשתכרות שלו וזאת על מנת למנוע מהבעל אי תשלום בתואנה של הפסקה או צמצום היקף העבודה מתוך מטרה להפחית את גובה המזונות. תשלום מזונות לאישה ייקבע ממועד הגשת התביעה לבית הדין הרבני ו/או לבית המשפט לענייני משפחה ועד מועד סידור הגט, שכן במרבית המקרים, אינו משולם רטרואקטיבית.

  • אישה עובדת – כאשר עסקינן באישה עובדת אשר שכרה מכסה את הוצאותיה לא ישולמו מזונות, כפי שנאמר “צאי מעשה ידייך במזונותיך” ואולם במידה ומשכורתה של האישה אינה מספקת את מלוא צרכיה ואת רמת חייה הקודמת, תוכל האישה לתבוע השלמת דמי מזונות. לשון החוק ברורה ויחד עם זאת, כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.
  • אישה מורדת – במידה של אישה אשר הוכרזה בבית הדין כ”אישה מורדת” על פי העילות הקיימות בדין: בגידה, ניכור, עזיבה, סירוב לקיום חיי יישות ועוד, הרי שבמקרה כזה תאבד האישה את זכותה החוקית לקבלת מזונות אישה.

מזונות ילדים

בדין העברי קיימת חובה של האב לזון את ילדיו במובן הרחב ואולם בשנים האחרונות קיימת הרחבה של המזונות גם לחובתה של האם. לענייני משפחה או בית הדין הרבני את גובה המזונות שישולמו בכל חודש. תשלום המזונות שייפסק אמור לכסות את מלוא הוצאותיו של הקטין תוך התחשבות כמובן ברמת החיים אליה הורגל, בהתאם לגילו ולצרכיו האישיים. במסגרת תשלום המזונות נלקחות בחשבון גם הוצאות הדיור, הוצאות החינוך והוצאות רפואיות אשר אינן מכוסות במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. הליך הגירושין הינו הליך מורכב ובעל השלכות נפשיות וכלכליות רבות, דבר אשר מקשה על הצדדים להגיע להסכמות ביניהם וגורר אותם, פעמים רבות להליכים ארוכים ויקרים בפני הערכאות השיפוטיות.

יתרונותיו של הליך גישור משפחתי בגירושין

הליך הגישור הינו אלטרנטיבה ראויה לניהול הליך במסגרת בית המשפט. יתרונותיו הבולטים הינם: הליך הגישור הינו קצר ונותן מענה מהיר לבעיות הבוערות בין בני הזוג. עלות הליך הגישור נמוכה לאין שיעור אל מול ההליך המשפטי, אף פחות ממחצית מעלות ההליך המשפטי. יתרון בולט נוסף הינו השמירה על הדיסקרטיות במסגרת הליך הגישור, שכן כל שנאמר בחדרי הגישור הינו חסוי לחלוטין ולא ניתן לעשות בו שימוש בעתיד במסגרת ערכאות שיפוטיות. יתרון הליך הגישור מבחינת מזונות הינו יצירתיות הפתרונות אשר המוצעים. קרי ניתן להגיע להסכמות בדבר מזונות משקמים או תקופת הסתגלות וכל זאת על מנת להבטיח את מצבה של האישה לאחר הגירושין. בחינת הנתונים מלמדת, כי הסכם גישור אשר קיבל תוקף של פסק דין יוכל להחזיק מעמד שנים רבות יותר ואף יגרום לשני הצדדים לצאת בתחושה של הצלחה מההליך, דבר אשר ישפיע לטובה על מערכת היחסים בין הצדדים ביום שאחרי הגירושין.

נכתב ע”י טל מירון | מירון סלמן משרד עורכי דין

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

עוד בנושא

ליקויי בנייה ברכישת דירה מקבלן

עורכת הדין נטע כהן – סלמן משיבה לשאלה בתחום המקרקעין בנושא ליקויי בנייה בעיתון קול השרון כתבה שפורסמה בעיתון קול השרון מענה לסוגיית ליקויי הבנייה בקרב רוכשי דירה מקבלן.

קרא עוד >>
ירושות

בחוק הירושה מופיעים שני מסלולים לשם העברת עזבונו של אדם לאחר: האחד, ירושה על פי צוואה- כאשר המנוח הורה על רצונו, על פי האמור בחוק, והשני, ברירת המחדל, במידה ואדם לא

קרא עוד >>
מירוץ הסמכויות

בעבר, עד לשנת 1953, המונח “מירוץ סמכויות” לא היה קיים במחוזותינו, שכן חלוקת סמכויות השיפוט בין בית משפט האזרחי לבין בית הדין הדתי הייתה ברורה ומוחלטת, כפי שנקבעה בימי המנדט

קרא עוד >>

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: