הרמת מסך למחאת הדיור

בתקופה סוערת זו בה קולות המחאה נשמעים מכל עבר חשוב לבחון את אמיתות הדברים. המאמר מציג את הקשיים שבמחאת הדיור ועומד אף על הפתרונות הקיימים היום לרוכשי/מוכרי נכסים, פתרונותאשר אינם ידועים לציבור הרחב.

ניתן להיכנס ולעיין גם במאמר במתוכנתו המלאה >>

הרמת מסך למחאת הדיור

רובנו הזדהינו עם קולות מחאת הדיור אשר נשמעו מכל עבר, חלקינו הגדול אף לקח חלק פעיל במחאה, דבר אשר מוביל למסקנה, כי מחאת הדיור נגעה ועודנה נוגעת לליבנו אולם נדמה שהפכה היא לחזות הכול. ניתן לראות לא מעט אנשים אשר זנחו את שגרת יומם, משפחתם וילדיהם, הכול למען מטרה נכספת  – הפגנה למען דיור בר השגה במדינת ישראל.

מחאת הדיור החלה למען מטרה עילאית – עתיד משופר עבור אזרחי מדינת ישראל, אולם עד מהרה הפכה המחאה לפוליטית יותר מהפוליטיקה עצמה ונראה כי שכחה את יעודה. יוזמי המחאה סחפו אחריהם רבבות תומכים אשר חלקם אף הקריבו למען המטרה את עבודתם, ביתם ופרנסתם והלכו כשדודים אחריהם.

עד מהרה התגלתה מחאת הדיור כמי שסובלת מקשיים רבים וביניהם העובדה, כי היא אינה ממוקדת, פועלת בכל החזיתות האפשריות וסוחבת על גבה כמעט את כל מחאות העולם; המתמחים, עובדי הקבלן, האימהות, הסתדרות העובדים ואפילו ניצולי השואה. ייתכן ואם מחאת הדיור הייתה מתמקדת בנושאים העיקריים, בהם היא מבקשת להביא לשינוי, הייתה רושמת לעצמה הישגים טובים יותר.

קושי נוסף ניתן לראות בחוסר יציבותה של המחאה, כאשר מחד מטרתה הינה להעלות את גובה תשלומי המיסים, מתוך הדרישה למדינת רווחה, אולם מאידך מבקשת לצמצמם. ראשי המחאה אינם פועלים מתוך ראייה כלל מערכתית שכן אם היו עושים כן היו מבינים, כי העלאת מיסים באופן דרמטי עלולה, בין היתר, ליצור מצב בו למשקיעים לא ישתלם עוד להשקיע בארצנו, ומנגד, הורדת המיסים תיפגע באופן משמעותי ברווחה הכלכלית, הרי מאין יהיה למדינה תקציב לבריאות, לרווחה ולביטחון, מי יממן חינוך טוב יותר כפי שדורשים פעילי המחאה?

יתרה מכך, ראשי המחאה אינם משכילים להישיר מבטם לעבר המצב הכלכלי הרעוע הפוקד את הסביבה הקרובה לנו, אינם מבחינים בהתפוררות האימפריה האירופאית ומתקשים להפנים, כי אין זה הזמן לשינויים מרחיקי לכת ובוודאי שאין זה הזמן לחריגה ממגבלת התקציב. אם הם היו מביטים על התמונה הכוללת היו רואים סביבם את יוון אשר פשטה רגל, איטליה שמובילה מייד אחריה, צרפת הנתונה תחת קשיים כלכליים רבים ומדינות כמו אירלנד וספרד אשר אינן מצליחות להתאושש ממצב הנדל”ן הרעוע. ראשי המחאה מתעלמים מכך שמדינת ישראל הקטנה, למרות כל קשייה, צולחת פעם אחר פעם תקופות של שפל כלכלי עולמי ועומדת על רגליה בגאון. הנה, בעוד הסביבה האירופאית נמצאת במצב של קריסת מערכות, ראשי המחאה להם טרוניות בנושאים רבים, אינם מביאים בחשבון את ההשלכות הקיצוניות במידה וכל דרישותיהם ימולאו שכן משמעות הדבר –  מחיקתה של מדינת ישראל מהמפה הכלכלית. לעניין זה יפים דבריו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כפי שנאמרו בוועדת הכספים האחרונה, “יש להמשיך ולנהל את המשק באחריות, ולא לתת לאף אחד להיכנע לפופוליזם” – ודי לחכימא ברמיזא.

חמור מכל, במסגרת מחאת הדיור ראשי המחאה בוחרים לתקוף פעילויות חיוביות שנעשות, למען קידום מטרות אשר לשמן נוצרה המחאה, ובראשן דו”ח טרכטנברג. דו”ח טרכטנברג הביא לפתחה של הכנסת פיתרונות רבים, שמטרתם לסייע בקידום חוקים חברתיים, אשר בסופו של יום ישרתו את כל פעילי המחאה בכלל ואזרחי מדינת ישראל בפרט. אולם, ראשי המחאה במקום לפעול לחיזוק דו”ח טרכטנברג המציג פתרונות לא מבוטלים כאמור, ולדאוג לקידומו בוחרים הם לתקוף ולבקר אותו בכל הזדמנות שניתנה להם.

דו”ח טרכטנברג מציע שינוי חברתי אמיתי ונותן מענה למרבית הסוגיות שעלו במסגרת המחאה, לרבות מצוקת הדיור. הדו”ח מונה מספר פתרונות אשר יישומם יוביל להגדלת היצע הדירות למכירה בכלל ודירות להשכרה בפרט ובכך להוזלת המחירים בשוק הדיור. בין היתר קובע הדו”ח, כי על מקבלי ההחלטות להגדיל את היצע הדירות תוך דגש על פיתוח התשתיות של המרחב העירוני וביניהן מערכת תחבורה ציבורית יעילה המושתתת על מערכות הסעת המונים. בנוסף נקבע בדו”ח, כי יש להקצות סך של 30 מיליון ₪ לתקציב משרד השיכון בשנים 2012-2014 לקידום תוכניות מפורטות ומתאריות לפינוי בינוי. עוד קובע הדו”ח כי על מקבלי ההחלטות לפעול לגיבוש כלים להתמודדות עם בעיית האשראי הבנקאי לליווי פרויקטים למגורים, שכן לבנקים תפקיד מרכזי בדבר, שהרי צמצום מקורות המימון יפגע במאמץ להגדלת היצע הדירות ויביא להמשך מגמת עליית מחירי הדירות.

יתרה מכך, קובע הדו”ח מתווים שונים להקלה בתשלומי המיסים ברכישת דירות למגורים ומנגד הגדלת תשלומי המיסים על דירות ריקות, ואף מציע מקומות אופציונאליים שונים להקמת מתחמי דיור רחבי היקף בכל הארץ. יחד עם זאת קריאת הדו”ח מלמדת, כי על מקבלי ההחלטות לפעול למימוש הדו”ח תוך הימנעות מנקיטת צעדים חפוזים אשר עלולים להביא לפגיעה ארוכת טווח בשוק הנדל”ן ובכלכלה הישראלית.

בנוסף לדו”ח טרכטנברג אנו עדים לחקיקה ענפה, מהעת האחרונה, אשר תכליתה לתת מענה למצוקת הדיור במדינת ישראל:

חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת היצע דירות – הוראת שעה) 2011 אשר תוקפו עד לסוף שנת 2012. הוראת השעה קובעת כי בתנאים מסוימים ניתן יהיה למכור דירה בפטור מתשלום מס שבח וזאת בנוסף לפטורים הקיימים בחוק מיסוי מקרקעין עצמו. באמצעות שימוש בהוראת השעה נוצרת אפשרות למכור שלושה נכסים בפטור מתשלום מס שבח. בנוסף, בהתאם להוראת השעה הופחתו שיעורי המס ליחיד אשר ימכור קרקע המיועדת לבניית שמונה דירות למצער. יתרה מכך, הוראת השעה מתייחסת אף למכירת משרדים בפטור, אשר ישמשו למגורים וכך למעשה מתאפשרת קבלת פטור עבור שלושה נכסים בין שהם דירות ובין משרדים, בכפוף כמובן לתנאי הוראת השעה. מן העבר השני רוכשי דירה ייהנו מפטור מתשלום מס רכישה ברכישת דירה יחידה עד לסכום של 1,350,000 ₪ (סכום המתעדכן מעת לעת על ידי רשות המיסים) בעוד שרכישת דירת מגורים נוספת תחויב בתשלומי מיסים גבוהים. מטרתה של הוראת השעה הינה ברורה, מחד להגדיל את היצע הדירות בשוק ולהקל על רוכשי דירת מגורים יחידה ומאידך להקשות על רוכשי דירות להשקעה.

צעד משמעותי נוסף הינו בתיקון מספר 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ”ג- 1963. ביום 07.03.2011 התקבל תיקון מספר 70 לחוק. מטרת התיקון הינה קיצור ושכלול תהליכי המיסוי בעסקאות נדל”ן ובעיקר קיצור פרק הזמן בו תרשם הבעלות על שם הרוכש. התיקון למעשה מביא לקיצור הליכים והפשטתם עבור מוכרי/רוכשי דירות ואף לשקיפות מלאה בהתנהלות מול רשויות המיסים בדיווח על עסקאות, דבר אשר וודאי יקל על הצדדים בביצוע עסקאות מקרקעין.

יתרה מכך, רק לאחרונה התקין שר הפנים תקנה חדשה בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לפיה ניתן יהיה לפצל דירות באופן חוקי. בהתאם לתקנות אלה, לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תהיה סמכות, למשך 5 שנים ליתן היתר לפצל דירות קיימות לדירות קטנות שלא יפחתו מ-30 מ”ר. גם כאן המטרה של התקנה הינה מובהקת – הגדלת היצע הדירות למען הורדת מחיריהן.
כמו כן, בנוסף להוראות החוק המוזכרות לעיל, מונחות על שולחנה של הכנסת, לא מעט הצעות חוק אשר כל מטרתן הוא במזעור מצוקת הדיור, העיקריות שבהן:

• הצעת חוק יסוד: הזכות לדיור – לפיה הזכות לדיור הינה אחת מהזכויות הבסיסיות של אדם במדינת ישראל ועליה להיות מעוגנת בחקיקת יסוד. מטרת החוק הינה ליישב את הסתירות אשר עלולות להיווצר בין הזכות לדיור לבין זכויות יסוד אחרות ולתת לזכות זו מעמד “חוקתי” .
• הצעת חוק דיור בר השגה – הצעת חוק זו נועדה להתגבר על עליית מחירי הדירות והשכירויות במדינה מאחר והדבר פגע באופן משמעותי ביכולתם של רבים לרכוש דירה ו/או לממן את דמי השכירות הנדרשים. החוק הוצע על מנת להבטיח היצע גדול יותר של דירות שיוביל לירידת מחירי הדירות והן לדמי השכירות החודשיים.
• הצעת חוק מס ערך מוסף (פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים) –הצעת החוק עוסקת בפטור מתשלום מס ערך מוסף בקניית דירת מגורים ראשונה ומכאן שבמידה ותתקבל צפויה הוזלה משמעותית במחירי הדירות לזוגות צעירים, ברכישת דירתם הראשונה.
• הצעת חוק להגבלת דמי שכירות בבתי מגורים (הוראת שעה) – מטרת הצעת החוק טמונה בשמה והיא הגבלת גובה דמי השכירות הנגבים על בתי מגורים. הגבלה מעין זו נעשתה בעבר במדינת ישראל, בתקופות של מצוקת דיור או משבר כלכלי.
• הצעת חוק עידוד מיזמים לפינוי-בינוי (תיקוני חקיקה) – הצעת חוק זו מדגישה בפני הכנסת את חשיבות מיזמי פינוי ובינוי ותרומתם המשמעותית להקלה על מצוקת הדיור. עידוד מיזמי פינוי בינוי יביא להוספת יחידות דיור חדשות וכפועל יוצא מכך להגדלה ניכרת בהיצע הדירות. הצעת חוק זו מטרתה לבצע תיקוני חקיקה אשר יסירו את החסמים העומדים כיום בפני המעוניינים לקדם פרויקטים מסוג זה.

לסיכום – ניתן לראות, כי נעשות פעולות רבות לשיפור מצוקת הדיור. חשוב לומר כי לפתחה של הכנסת מונחות, חדשות לבקרים, הצעות חקיקה שונות, וזאת בנוסף להצעות החוק שמנינו לעיל. המשותף לכולן הוא אחד – לתת מענה למצוקת הדיור במדינת ישראל. עיון בפרוטוקולים של וועדות הכנסת השונות מלמד, כי כמעט ולא חולף ולו יום אחד ללא דיון בנושא הדיור. על כן, כל שנותר לנו לעשות הוא לתמוך וליתן רוח גבית לכל פעילות מהסוג הזה ובעיקר להבין כי השינוי לו מצפים ראשי המחאה, לא יקרה בן יום ובוודאי שלא יחול על כל התחומים שהוצגו על ידם, היות והנחת היסוד היא כי על מדינת ישראל לפעול באחריות ועל פי סדר עדיפויות מושכל וברור לשם השגת כל המטרות המיוחלות.

נכתב ע”י נטע סלמן | משרד עורכי דין מירון את סלמן