תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ט – 1999

תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ט – 1999

הגשת תביעה למתן צו הגבלה
1.  כתב תביעה של בעל דין (להלן – תובע) למתן צו הגבלה נגד בעל הדין האחר המסרב לקיים פסק דין של גירושין (להלן – נתבע), יוגש לאותו בית דין רבני שנתן את פסק הדין האמור (להלן – פסק הדין).

פרטי כתב תביעה
2.  (א)  כתב התביעה יכיל פרטים אלה:
(1)  בית הדין הרבני שהתביעה מוגשת לו;
(2)  שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין;
(3)  שמו של הנתבע גם באותיות לטיניות וכן מענו ומספר זהותו, או פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית הדין הרבני, כדי לזהותו;
(4)  הזכויות שהתובע מבקש להגביל, כולן או מקצתן.
(ב)  לכתב התביעה יצורף העתק מאושר של פסק הדין.
(ג)  בית הדין הרבני ימציא את העתק כתב התביעה יחד עם הזמנה לדין לנתבע ולכל מי שלדעת בית הדין הרבני עלול להיפגע ממתן צו ההגבלה.

מועד הדיון
3.  (א)  הדיון בתביעה יתקיים לא יאוחר מתום שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; על אף האמור בתקנה 1, רשאי בית הדין לקבוע, ביום מתן פסק הדין, מועד לדיון במתן צו הגבלה והתובע יגיש כתב תביעה, כאמור בתקנה 1, בתוך שבעה ימים מיום מתן פסק הדין; הוגשה התביעה שלא ביום מתן פסק הדין, יתקיים הדיון לא יאוחר מתום שלושים הימים מיום הגשת התביעה.
(ב)  החלטת בית הדין תינתן בתוך שישים ימים מיום מתן פסק הדין; הוגשה התביעה שלא ביום מתן פסק הדין תינתן החלטת בית הדין בתוך שלושים ימים מיום הגשת התביעה; לא נתן בית הדין החלטה כאמור, רשאי המבקש להגיש לנשיא בית הדין הרבני הגדול בקשה להעביר את הדיון להרכב אחר.

צו הגבלה
4.  (א)  ראה בית הדין הרבני כי הדרך הדרושה להביא לקיום פסק הדין היא מתן צו הגבלה, ייתן, בשים לב לנסיבות הענין, צו הגבלה שבו יקבע את הזכויות שיוגבלו.
(ב)  ניתן צו הגבלה במעמד התובע בלבד, ימציא בית הדין הרבני העתק מהצו לנתבע.

הודעה על צו הגבלה
5.  (א)  נתן בית הדין הרבני צו הגבלה שפוגע בזכויות המפורטות בסעיף 2 לחוק, כולן או מקצתן ימסור על כך המזכיר הראשי של בית הדין, מיד לאחר מתן צו ההגבלה, הודעה לגוף או לרשות הנוגעים בדבר (להלן – הרשות), ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, בצירוף העתק מצו ההגבלה; הודעה כאמור יכול שתימסר גם על גבי סרט מגנטי ובכל מקרה תהיה חתומה ביד המזכיר הראשי של בית הדין; העתק ההודעה יומצא לתובע.
(ב)  בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נתן בית הדין הרבני צו הגבלה שפוגע בזכויות המפורטות בסעיף 2(1) עד (3) לחוק, כולן או מקצתן, ימציא הנתבע שנגדו ניתן צו הגבלה את דרכונו, את תעודת המעבר שלו או את רשיון הנהיגה שלו (להלן – תעודה), לפי הענין, לאותו בית דין רבני, מיד ולא יאוחר משבעה ימים לאחר מתן הצו; המזכיר הראשי של בית הדין ימציא את התעודה לרשות.

מסירת דיווח לבית הדין
6.  רשות שקיבלה הודעה לפי תקנה 5 תמסור לבית הדין הרבני, בתוך ארבעה עשר ימים, דין וחשבון על ביצוע הפעולות המתחייבות מן הצו, ותמציא את העתק הדין וחשבון לתובע.

תביעה נוספת
7.  (א)  נתן בית הדין הרבני צו הגבלה, ולא קיים הנתבע את פסק הדין, בתוך שלושים ימים מיום מתן צו ההגבלה, רשאי התובע להגיש תביעה נוספת למתן צו הגבלה, ויחולו עליה הוראות תקנות 2 עד 6 (להלן – התביעה הנוספת).
(ב)  לתביעה הנוספת יצורף העתק הדין וחשבון האמור בתקנה 6.

שינוי צו הגבלה
8.  (א)  נתבע שניתן נגדו צו הגבלה או מי שעלול להיפגע מנתינתו, רשאי להגיש בקשה בכתב לשינוי צו ההגבלה; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ב)  בית הדין הרבני ימציא לתובע את הבקשה לשינוי צו הגבלה.
(ג)  התובע רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית הדין הרבני.
(ד)  בית הדין הרבני רשאי לשנות צו הגבלה, ככל שהדבר דרוש לקיום פסק הדין.
(ה)  שינה בית הדין הרבני צו הגבלה, ימסור על כך המזכיר הראשי של בית הדין, בתוך שבעה ימים, הודעה לרשות, ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת, בצירוף העתק מהחלטת השינוי; העתק ההודעה יומצא לתובע.
(ו)  הומצאה לרשות הודעת שינוי כאמור בתקנת משנה (ה) תמסור לבית הדין הרבני, בתוך ארבעה עשר ימים מיום קבלתה, דין וחשבון על ביצוע הפעולות המתחייבות ממנה, ותמציא את העתק הדין וחשבון לתובע.

ערעור
9.  (א)  על החלטה של בית דין רבני בענין צו הגבלה או שינויו ניתן לערער בפני בית הדין הרבני הגדול, בתוך שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני המערער, או בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו, אם ניתנה שלא בפניו.
(ב)  ערעור יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור לבית הדין הרבני הגדול, בצירוף מספר עותקים מספיק לשם המצאה למשיבים.
(ג)  כתב ערעור יכיל את הפרטים האמורים בתקנה 2(א), בשינויים המחויבים, ויצורף לו העתק ההחלטה שעליה מערערים.