אבא בעל כורחו – טור שאלות ותשובות

תמיד כששואלים אותי מה אני עושה בחיים, אני מקבלת את התשובה: את בחורה כל כך טובה! איך את מסוגלת? הגדילה לעשות חברה טובה שלי, מורה במקצועה, שמצאה ביטוי ציורי במיוחד לתחום העיסוק שבחרתי לי. אחרי שביקרה אותי יום אחד עם הילדים, ושמעה שיחה שניהלתי עם אחד מלקוחותיי (אותו לקוח נהג להתקשר בשעות לא שגרתיות ולהתייעץ על מעלליה של גרושתו). פעם היא מנעה ממנו לראות את הילדים בגלל שהחל לצאת עם אישה אחרת, פעם היא איימה עליו בהוצאת צו הרחקה בגלל שהעז לקחת את הילד לכדורגל במקום לשיעור פרטי. חברתי הקשיבה לשיחה, הסתכלה עלי במבט מלא רחמים ופסקה: טל, את כישרון מבוזבז – היית צריכה להיות תסריטאית בטלנובלה. כל כך הרבה דרמה, יצרים ותאוות נקם בשיחת טלפון אחת!

אז תסריטאית טלנובלות אני לא, אבל עורכת דין בתחום דיני משפחה אני כן, ומדי שבוע אנסה לענות, ככל שאוכל, על שאלותיכם בתחום דיני המשפחה.

אני בן 36, נשוי באושר ואב לשני ילדים. לפני 8 שנים היה לי קשר לא רציני עם אישה שהכרתי, וכתוצאה מכך נולדה לנו ילדה. היא הבטיחה לי שלא תפנה אליי ולא תבקש ממני כלום. מאז הקמתי משפחה מקסימה. מעולם לא ראיתי את הילדה ההיא, ואני לא בטוח שהיא בכלל יודעת על קיומי. לפעמים בלילות אני מתמלא בפחד וחרדות: האם ניתן יהיה לחייב אותי לעבור בדיקת אבהות? האם הילדה הזו או אמה יכולות יום אחד ‘להתעורר’, ולדרוש שאשלם להן מזונות מעתה ואילך? ומה לגבי כל השנים שעברו?

בשאלתך מתוארת התנגשות בין זכותך לפרטיות לבין זכותה של הילדה לדעת מיהו אביה. קיימים פסקי דין רבים שקובעים, כי לא ניתן לחייב אדם לעבור בדיקת רקמות (בעבר הדבר חייב לקיחת דם) לצורך הוכחת אבהות, מאחר והדבר עלול לפגוע בזכותו היסודית לשמירה על גופו, כבודו וצנעת חייו. כיום, משניתן לבצע בדיקת רקמות בצורה שאינה פולשנית, למשל באמצעות דגימת רוק או שיער, הרי שהפגיעה בפרטיותך נחשבת למינימאלית. כמו כן, התכלית הראויה העומדת בפני בית המשפט הינה טובת הילד וזו גוברת, במרבית המקרים, על זכותך לפרטיות. במידה ותגלה התנגדות עיקשת לביצוע הבדיקה, הרי שבית המשפט יכול לקבוע במישור דיני הראיות, כי אתה נמנע מבירור האמת – ולהכריז עליך בפסק דין הצהרתי כאביה הביולוגי של הילדה. חובותיך העיקרים, כפי שידוע לך, הינם תשלום מזונות חודשיים עד הגיעה לגיל 18 או סיום לימודיה (לפי המאוחר). מועד תחילת תשלום המזונות נקבע ממועד הגשת התביעה ולא קודם לכן, אלא במקרים חריגים שבהם נקבעים מזונות רטרואקטיביים. בכל מקרה, אמנם לא ניתן לכפות על אדם להיות אב במובן הרחב של המילה, אך בהחלט ניתן להטיל עליו לשאת בחלק מהעול הכלכלי הכרוך בגידולה של הילדה.

בעלי ואני מצויים בהליכי גירושים ארוכים ומתישים. לאחרונה התקרבנו לחתימת הסכם גירושין ואני, ברגע של כנות, התוודיתי בפניו, שבגדתי בו מספר פעמים. הוא רתח מזעם ובתגובה איים עליי שבכך איבדתי את כל זכויותיי למזונות וכן את רכושנו המשותף. אני חוששת מאוד, האם הדבר נכון?

במקרה כמו שתיארת, קיימת חשיבות למהירות תגובתך. בדיני משפחה קיים מרוץ סמכויות, בין שני סוגי ערכאות, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מי שפותח תיק ראשון בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, בהתקיימותם של תנאים מסוימים, קובע את הסמכות. במקרה שלך, לאור העובדה שמדובר בבגידה, קביעת הסמכות הנכונה היא קריטית לתוצאה שתתקבל בהליך. בקיצור, במקרה שתיארת, הייתי אומרת שעדיף עבורך שהתיק שלך יגיע קודם לבית המשפט לענייני המשפחה. חוק יחסי ממון הינו חוק אזרחי שמוחל בבית המשפט לענייני משפחה ואף בבית הדין הרבני, בשינויים מסוימים. החוק איננו מעניש את בן הזוג שבגד באמצעות פגיעה בזכותו לרכוש. כלומר, לעניין הבגידה שלך לא תינתן כל חשיבות בבית המשפט לענייני משפחה בכל הקשור לחלוקת הרכוש, אבל בהחלט יכולה להיות לכך משמעות בבית הדין הרבני כאשר תיבחן זכאותך למזונות אישה ולכתובתך.

האם במסגרת הליך גירושין מומלץ לשכור את שירותיו של חוקר פרטי? האם יש צורך בכך גם אם לא מדובר בבגידה של אחד מבני הזוג?
שימוש בשירותיו של חוקר פרטי אינו הכרחי בכל תיק של גירושין, וגם כאשר נעשה בו שימוש כדאי שיעשה בזהירות, שכן יש לכך עלויות לא מבוטלות. הליכים שבהם נושא הבגידה נמצא על הפרק הוא רק מקרה אחד מתוך רבים, שבהם יהיה מומלץ לעשות שימוש בחוקר פרטי. מקרה אחר יכול להיות, כאשר אחד מבני הזוג לא יודע או מוטעה על ידי בין הזוג לגבי מצב הכספים האמיתי. במקרה זה, הרי שגילוי המידע האמיתי על חשבונות הבנק, הרכוש והנכסים יכול לסייע רבות בחלוקת הרכוש והכספים בבית המשפט.

חבר שלי ואני רוצים למסד את יחסינו אך לא מעוניינים בנישואים דתיים כדת משה וישראל. חשבנו להתחתן בקפריסין או בארץ בטקס אזרחי צנוע עם מישהו שיקדש אותנו, חשבנו לשכור שירותיו של עורך דין או סתם סלבריטאי כלשהו. מכרים וקרובים הפחידו אותנו שאם חלילה נתגרש, נצטרך לעשות זאת דרך הרבנות. האם זה נכון? האם הנישואים האזרחיים תקפים בארץ?

קודם כל, מזל טוב! המשמעות של נישואים אזרחיים הינה שהמעמד הפורמאלי ניתן להם על ידי המדינה כגוף חילוני ולא כגוף דתי. במדינתנו קיים מאבק רב שנים ורחב היקף בשאלה איזו מערכת, חילונית או דתית, יש להחיל על הנישואים האזרחיים. בתחומי מדינת ישראל לא ניתן להתחתן נישואים אזרחיים, אולם לאחר מאמצים רבים ומעורבות של בית המשפט העליון בסוגיה, התאפשר רישום כנשואים לבני זוג שנישאו בטקס דתי מוכר בכל מדינה אחרת בעולם שמתקיימים בה נישואים אזרחיים. בני זוג שמעוניינים להירשם כנשואים במשרד הפנים צריכים תעודה רשמית מאותה מדינה המעידה על כך שנישאו לפי חוקי המקום וניתן יהיה לרושמם כנשואים. המצב שאת מתארת הוא שאינכם מעוניינים שכללי ההלכה היהודית יחולו על המערכת הזוגית ביניכם ובמקרה זה, במידה וחלילה תתגרשו הרי שיש צורך בגושפנקא אזרחית בלבד, קרי לא יהיה צורך במתן גט ובהסכמת שניכם לשם כך, כפי שמתרחש בנישואים כדת משה וישראל, אלא די ברצונו של אחד מכם. צודקים חברייך באומרם כי עדיין תצטרכו לפתוח תיק ברבנות. אולם מדובר בפסק דין רבני בלבד וזהו הליך קצר ופשוט.